נשים עובדות בפס ייצור בחברת סודה סטרים

תחומי הליבה

אייקון מרכאות

"ההבנה כי רק השקעה בהון האנושי של החברה הבדואית, תביא לתרומה משמעותית בתהליך הצמיחה והרווחה האישית והכלכלית".

כדי לממש את חזוננו בחרנו לפעול בחמישה תחומים מרכזיים המהווים את אבני הדרך ליצירת איכות חיים טובה יותר בחברה הבדואית בנגב

 

פיתוח כלכלי ותעסוקה

להפוך את החברה הבדואית מנטל למנוע צמיחה מרכזי בנגב.

בדיקה במעבדה באמצעות מיקרוסקופ

למה? השכר הממוצע הנמוך במדינה ושיעורי האבטלה מהגבוהים במדינה הם רק חלק מהנתונים המעידים על המצב הכלכלי הקשה של החברה הבדואית בנגב, והמגמות רק מתחדדות כשזה נוגע לנשים בדואיות (רק כ-25% מהנשים הבדואיות מועסקות, נכון לשנת 2018).
יחד עם זאת, אנו עדים ליכולות הגבוהות של נשים בדואיות כעובדות מסורות ומקצועיות כאשר ניתנים להן התנאים המתאימים לאורח חייהן.

איך? יצרנו מיזמים לתעסוקת נשים המופעלים תחילה על ידי הכוחות הפנימיים של הארגון בשיתוף גורמים מקצועיים חיצוניים, ובהמשך על ידי כוחות חיצוניים להם נסייע.

 

מה? אנו מפעילים מספר מיזמים המייצרים העסקה מכבדת בהיקף רחב של נשים בדואיות ומאפשרים השתלבות בתעסוקה על רקע מגוון של יכולות ורמות השכלה.
 

המרכזיים שבהם: תעסוקת נשים בחקלאות, מיזמים משותפים בתחום התעשייה (סודה- סטרים בכסייפה כפיילוט),  קידום יזמות זעירה (בשיתוף הרשויות המקומיות), תעסוקת בוגרות אקדמיה בשיווק דיגיטלי ('רתם' כמודל מתפתח) ופיתוח הלינה התיירותית בחברה הבדואית בנגב. 

 

חינוך

לפתח מערכת חינוך שתאפשר לצעירים הבדואיים למצות את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם.

תלמידות בבית ספר בכסייפה מקבלות תעודות.J

למה? מערכת החינוך בחברה הבדואית מושתתת על קשרים שבטיים ומקשה על תלמידיה להגיע להישגים גבוהים (רק כ14% מבוגרי התיכון הבדואים מתקבלים לאקדמיה לעומת 25% בחברה הערבית ו-50% בחברה היהודית וגם אחוז הנשירה גבוה).

איך? יצרנו מודל חינוכי חדשני המשנה את התפיסה החינוכית הקיימת, מתייחס לחינוך בצורה הוליסטית ומהווה מודל לחיקוי בהיבט של סביבה לימודית מזמינה, תכנים איכותיים וצוות ניהולי מוכשר שנבחר על בסיס מקצועי וללא קשר לשייכות השבטית.

 

המודל מכיל 6 עקרונות מרכזיים: חינוך מלידה ועד תעסוקה, הקניית כישורי המאה ה21, לימודי שפה מפי מורים/ות שזו שפת אימם, חינוך חברתי- רגשי לצד הקניית השכלה, חינוך לאזרחות ומעורבות קהילתית ועידוד מעורבות הורים בחיי בית הספר.

 

מה? אנו מפעילים מספר מיזמים המייצרים העסקה מכבדת בהיקף רחב של נשים בדואיות ומאפשרים השתלבות בתעסוקה על רקע מגוון של יכולות ורמות השכלה.

 

תוחלת חיים

לסגור את הפער של 7 שנים בין החברה הבדואית לשאר תושבי הפריפריה והפער של 10 שנים עם מרכז הארץ.

אישה בדואית עובדת בחממה ומטפלת בתוצרת חק

למה? החברה הבדואית חיה בממוצע 7 שנים פחות מתושבי הפריפריה ו-10 שנים פחות מתושבי מרכז הארץ. נתון עצוב זה מתבטא בשורה של מרכיבים, כמו למשל; פי 3 מוות ילדים מהממוצע בארץ, רק 2.7% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 ורק 25% מהבדואים מכוסים בביטוח בריאות משלים (לעומת 80% בחברה היהודית) - כולם במצטבר מציגים תמונה עגומה של תוחלת החיים בחברה הבדואית בנגב.

איך? הבנו כי נדרשת פעולה משולבת אשר מחד מעודדת ומסייעת לצעירים/ות להשתלב בתוכניות המנהיגות הקיימות וממנפת את כוחם המשותף לטובת הקהילה כולה ומאידך מייצרת תוכניות חדשות העונות הן על הצורך של צעירים/ות בדואים בהשכלה גבוהה והן על צרכי השוק בעובדים מוכשרים.

מה? אנו פועלים ב-3 ערוצים מרכזיים:

1. הקמת מרכז לקידום בריאות שינגיש שירותי רפואה אמבולטוריים ברמה גבוהה.

2. קידום מחלקות לבריאות הציבור ברשויות המקומיות שתיקחנה אחריות על בריאות תושביהן.

3. עידוד השכלה רפואית ופרא-רפואית בקרב החברה הבדואית.

 

טיפוח הון אנושי

ליצור קול אחיד של החברה הבדואית שמתעלה מעל ההבדלים העל שבטיים ומקבל לגיטימציה מלאה לייצג את החברה הבדואית מול מוסדות השלטון.

ילדים רצים על רקע שמים

למה? לצעירים וצעירות בחברה הבדואית קושי רב בהשתלבות בתפקידי מפתח במגזרים השונים- תחילה בשל חוסר הנגישות למידע ופרסומים בשפה העברית, לאחר מכן בשל קושי במימון השכלה גבוהה ולבסוף בשל הדרה בעולם התעסוקה.

איך? הבנו כי נדרשת פעולה משולבת אשר מחד מעודדת ומסייעת לצעירים/ות להשתלב בתוכניות המנהיגות הקיימות וממנפת את כוחם המשותף לטובת הקהילה כולה ומאידך מייצרת תוכניות חדשות העונות הן על הצורך של צעירים/ות בדואים בהשכלה גבוהה והן על צרכי השוק בעובדים מוכשרים.

מה? ינאביע פועלת בשני צירים מרכזיים:

אנו מפעילים מספר מיזמים המייצרים העסקה מכבדת בהיקף רחב של נשים בדואיות ומאפשרים השתלבות בתעסוקה על רקע מגוון של יכולות ורמות השכלה.

1. מיפוי תוכניות המנהיגות הקיימות, הנגשתן לצעירים וצעירות בחברה הבדואית וליווים בתהליכי ההגשה ובמיונים. כמו כן יצירת רשת בוגרי ובוגרות תוכניות מנהיגות שמאחדת את השיח של החברה הבדואית, נהנית מלגיטימציה קהילתית ומביאה את הקול האמיתי מהשטח כולל השפעה על החלטות הממשלה הנוגעות לחברה הבדואית בנגב.

 

2. קידום תוכניות לתעסוקה מתקדמת של הצעירים/ות הבדואים/ות בתחומי הטכנולוגיה, בהם קיים חוסר גדול בכ"א בשל יוקרה נמוכה ועלויות הכשרה גבוהות, כולל מימון ההשכלה והשמה מובטחת. 

 

צורות מגורים חדשניות

להפוך את החברה הבדואית מנטל למנוע צמיחה מרכזי בנגב.

הכפר אום בטין מרחוק

למה? כל הישובים והכפרים הבלתי מוכרים בחברה הבדואית בנגב מאוכלסים על בסיס שבטי מובהק ועל כן היכולת לספק שירותים במרחב הציבורי מוגבלת בצורה קשה ומשמרת רמת שירות נמוכה לתושבים הבדואים בנגב.

איך? יחד עם שותפים ברשויות המקומיות, במשרדי הממשלה ובחברה האזרחית, יצרנו מודל לשכונה / ישוב אל שבטי אשר מבוסס על אנשים שמבקשים איכות חיים גבוהה ללא תלות במבנה השבטי המסורתי. עם הצלחת המודל בשכונה/ בישוב שיוקם אנו צופים כי יתעורר לחץ בקרב תושבים בישובים הבדואים הקיימים להשוות את רמת המחייה ולייצר מנגנוני שירות השמים את התושב והתושבת במרכז.

 

מה? אנו מקדמים את המודל על מנת לייצר החלטת ממשלה בנידון, מתוך הבנה כי הקמת ישוב כזה תהווה פריצת דרך משמעותית באמצעות יצירת מודל לחיקוי הן לחברה הבדואית בנגב והן למדינת ישראל כולה.


עד כה גייסנו תמיכה במודל מראשי הרשויות הבדואיות והמנהיגות המקומית בדמות אמנה חתומה על ידם וכן  את תמיכתם של פקידים בכירים בממשלה ונבחרי ציבור  כחלק מוועדות היגוי בהן הם חברים.

 

מיקוד יישובי

חברה בדואית משגשגת שממשת את הפוטנציאל שלה ומשתלבת במרקם החברתי של כלל החברה בישראל

קבוצת בנות יושבות סביב שולחנות ומאזינות

למה? אחד ממוקדי השינוי המשמעותיים של החברה הבדואית הוא השלטון המקומי. במדד הסוציו- אקונומי של מדינת ישראל קיימות 11 רשויות בדירוג 1 (מתוך 10), ביניהן כל 9 הרשויות הבדואיות בנגב- 7 מקומיות ועוד 2 אזוריות (נכון לשנת 2018).

איך? יצרנו מודל המתמקד ברשות המקומית הבדואית ומייצר מערך תומך ומקדם בראייה של 360 מעלות לבניית תשתיות הון אנושי בנות קיימא ברשות המקומית. הצלחתה של התוכנית היא ביצירת תשתית חברתית וכלכלית תוך בניית מעגלי אמון, הסרת חסמים שבטיים ויצירת מנועי צמיחה משמעותיים אשר יקודמו ע"י ההנהגה והצוות המקצועי ברשויות גם הרבה אחרי שינאביע וגופי סיוע נוספים יצאו מהן.

 

מה? יחד עם ראש המועצה והצוות המקצועי, משרדי הממשלה וגופים נוספים יצאנו לדרך עם פיילוט ראשון מסוגו במועצה המקומית כסייפה. במשך כשנתיים אנו מלווים את הצוות ברשות (ראש המועצה, מנהלי המחלקות ועובדים + יחידות סמך כמו מתנ"ס)  ומסייעים להם בקידום תוכנית אסטרטגית רב שנתית המסתכלת על הפרויקטים והתקציבים הקיימים ומסייעת לממש אותם בצורה המיטבית. 


המיקוד היישובי הינו תהליך חוצה תחומים ועל כן המועצה המקומית כסייפה מקבלת התייחסות בכל אחד מחמשת התחומים אותם ינאביע מקדמת.